הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית

בדף זה נציג כמה מהאיפיונים של הפרעת אישיות גבולית. ראשית נציג את הקריטריונים האובייקטיבים להפרעה על פי ה DSM (מדריך ההפרעות הנפשיות)

לאח"כ תוצג שיחה עם חיה יניב המפליאה להבין את החויה הסוביקטיבית של המטופלות  הסובלות מהפרעת אישיות זו

בסיום – נציג גם את הזוית הביולוגית המאפיינת גם היא את העבודה בקליניקה ונציג אפשרות לטיפול פסיכולוגי ופסיכופיזיולוגי בבעיה

קריטריונים לאישיות גבולית על פי ה DSM

  • מאמצים נואשים להמנע מנטישה אמיתית או מדומה,לא כולל פגיעה עצמית ואובדנות,הכלולים בסעיף אחר
  • יחסים בין-אישיים המתאפינים בחוסר-יציבות וקיצוניות,הכוללים תנודתיות בין אידיאליזציה ודה-ולואציה.
  • הפרעה משמעותית ומתמשכת בזהות עצמית.
  • אימפולסיביות בלפחות 2 תחומים,העלולים לגרום לנזק עצמי- בזבוז כספים,סקס, צריכת סמים,נהיגה פרועה,התקפי זלילה.
  • התנהגות מתמשכת של פגיעה עצמית,איום אובדני,מחוות אובדניות,התנהגות אובדנית.
  • חוסר-יציבות אפקטיבית עקב תנודתיות חריפה במצב-הרוח-ביטוי חריף וקיצוני של דיספוריה,עצבנות וחרדה.
  • תחושה כרונית של ריקנות.
  • זעם קיצוני ולא-תואם או קושי בשליטה על כעסים-התקפי זעם,כעסנות קבועה,נטייה לתוקפנות מילולית ופיזית.
  • חשיבה רדיפתית קיצונית זמנית,עקב סטרס או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים.


בספרו סערת נפש מציג יורם יובל מטופלת הסובלת מהפרעה זו.  אורנה, סטודנטית המתקשה לקיים מערכת יחסים יציבה היא  מנסה להתאבד משום שאהוב ליבה עזב אותה.

בהרצאות שנותן יורם יובל הוא שואל מה בדבר התחושות הסובייקטיביות של אורנה – האם גם הן צריכות להיות מוקד לאבחנה ולטיפול, או שעלינו להתרכז בהתנהגות בלבד?

חיה יניב שעובדת בקליניקה מייטיבה להסביר את החוויה הסובייקטיבית של מטופלות אלו : 

 

 

חיה מייטיבה אם כן לתאר את החוויה הפנימית של המטופלת. וכמטפלת ביופידבק היא יכולה ללכת גם לשלב את ההבנה הזו יחד עם התייחסות למרכיב הביולוגי של ההפרעה:

 

בכנס שאירגנו לפני מספר שנים על תפקיד האונה הפרונטאלית בפסיכותרפיה, הציג יורם יובל שוב מקרה של מטופלת בעלת הפרעת אישיות גבולית. הוא העלה שם את השאלה האם עליו לטפל בנפשה של המטופלת או באונה הפרונטאלית שלה. באותו כנס הציג (מרחוק) פסיכולוג אמריקאי בשם ג'ף כרמן, מכשיר ביופידבק המאפשר למטפל ללמד את המטופל להפעיל טוב יותר את האונה הפרונטאלית שלו. האם ניתן לשלב התערבות ביופידבק כזו במסגרת טיפול דינמי. אני משוכנע שכן. רוב הפסיכולוגים העוסקים היום במשוב ביולוגי מאמצים את מודל המשולש הטיפולי בו מצויים המטפל המטופל והפידבק הפסיכופיזיולוגי המוצג על צג המכשיר. אנו מראים באמצעות שיטה זו כיצד מכשיר הביופידבק הופך מעין "מראה לנפש" מראה המאפשרת התבוננות בקשר בין תהליכים גופנים לנפשים כמו גם מראה המסוגלת לשקף תהליכים לא מודעים, המתבררים דרך הדיאלוג הטיפולי בין המטפל והמטופל הצופים בפידבק הניתן דרך המראה הפסיכופיזיולוגית.

אלא שרוב המטפלים אינם אנשי ביופידבק ואין להם דרך להתבוננות ישירה עם המערכות הגופניות. כיצד יוכלו הם להשפיע במהלך טיפולם על המוח – ובעיקר על האזורים הנמוכים של המוח הקשורים בתגובות החרדה?

בקליניקה אנו מפתחים דרכים לבצע את המשימה המורכבת לטפל בהפרעה – על פי שיטות מבוססות מחקר, במקביל לדבר עם החוויה הסוביקטיבית של המטופלת – וגם למצוא דרכים להשפיע על הבסיס הנוירולוגי של הבעיה

תגובה אחת

  1. אמא,

    מרגש לשמוע, את האמפטיה שיש לך למטופלים שלך.

    חיבוק,
    דןדן

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>