טיפול ממוקד סכמה יחד עם מיינדפולנס

טארה בנט גולמן – מעסיקה אותי זמן רב היא מחברת שתי שיטות טיפול עימם אנו עובדים רבות בקליניקה.

השיטה האחת נקראת טיפול ממוקד סכמה – תוכלו למצוא באתר זה לא מעט חומר על שיטה זו בה השתלמתי בסדנאות של ג'פרי יאנג שפיתח את הטיפול ממוקד הסכמה.

השיטה השנייה נקראת מיינדפולנס או כפי שטראה בנט גולמן קוראת לזה : תרפיית הקשב

הספר שכתבה נקרא אלכימיה רגשית – ויצא לאור בהוצאת "מטר"

 בקליניקה שלנו אנו משתמשים רבות בטכניקות הנגזרות מספר קריא זה

להלן תאור קצר של הדרך בה מבינה טארה בנט גולמן את יישומי המיינדפולנס לטובת טיפול פסיכולוגי (החומר המובא כאן לטובת מטופלינו נגזר מהספר)

 תרפיית הקשב

שורשיה של תרפיית הקשב נעוצים בשיטה העתיקה של הפסיכולוגיה הבודהיסטית.יישומה של גישה זו שם דגש על חשיבותה של בהירות ובריאות הנפש יותר משהוא מתמקד בבעיות עצמן. במקום לראות בבעיות איום שיש להימנע ממנו,אנו מגלים בהן הזדמנויות ללמידה. רגעים קשים מהווים הזדמנות לגילוי התבונה הטבעית שכולנו ניחנו בה.

מטרת השיטה לסייע לנו לראות את עצמנו כפי שאנו באמת ולא כפי שאנו נדמים בעיני עצמנו ממבט ראשון מבעד למסננת של הדפוסים הרגשיים שהתקבעו אצלנו לאורך השנים.

כאשר מחשבות שונות חולפות בראשינו בערבוביה ואנו לכודים במעגל של תגובה אנו מתרחקים מן ההווה ומאבדים את היכולת לראות את פתיחותה הטבעית של הנפש שלנו,השופעת מודעות.מודעות זו היא מעין מרחב. מחשבות ורגשות,תפיסות וזיכרונות צצים במרחב הזה .מטרת האימון בקשב היא לעורר את המודעות הרחבה הטבעית הזו.באמצעות תרגול הקשב, השיטה שמאמנת את התודעה להרחיב את טווח מודעותה ולעדן את דיוקה נוכל להרחיק מעבר לדרכים המוגבלות שבאמצעותן אנו רואים את עצמנו.נלמד לנתק עצמנו מהרגלים רגשיים שחותרים תחת חיינו ונגלה כיצד קשב מדויק מסייע בחקירת הרגלים רגשיים אלה ומביא בהירות ותובנה הדרושות לנו כדי להבחין בין מראית העין לממשי.

מהותו של הקשב היא ראיית הדברים כמות שהם,מבלי לנסות לשנותם.המטרה היא למוסס את תגובותינו לרגשות שליליים מבלי לדחות את הרגש עצמו, לשנות את דרך ההתייחסות למצבים הנפשיים ולא בהכרח לסלקם. כאשר קצב המחשבות מואט ,ניתן לראות דברים בבהירות ומזוויות חדשות. הבהירות אינה זרה לתודעתנו והשגתה אינה מחייבת עבודה מאומצת היא פשוט משקפת את מצבנו הטבעי.מרחב הבהירות שנפתח בתודעה כשאנו מאטים את הקצב מאפשר לנו לקלוט את קולה של התבונה האינטואיטיבית הטמונה בנו.באימון הנפש הזה אנו לומדים להניח למחשבות ולרגשות שמרחיקים אותנו מחוויית ההווה ולייצב את המודעות שלנו לחוויות המיידיות בחיינו.

כוחו של הקשב לסייע למטופלים להבחין בדפוסים רגשיים שנעוצים בשורשי הסבל שלהם שעד כה היו סמויים מעיניהם. באמצעות הקשב ניתן לפתח תבונה רגשית ברמה היומיומית. במקום להתייחס אל המטפל או הטיפול כאל התרופה עצמה,נתמקד ביכולות המרפאות של תבונתנו הפנימית. זו קריאה להתעוררות לא כחלק נפרד מחיינו,בשעות מוגדרות בטיפול,כי אם לתהליך שייעשה בכל רגע נתון בחיינו. בכל הנוגע לקבעונות רגשיים ודפוסים רגשיים לא סתגלניים- אם נוכל לזהות מהותם האמיתית ולראותם בבהירות הרי שנשלול מהם את כוחם.הם לא ישלטו בנו עוד.

בקטע הבא מסבירה טרה בנט גולמן את דרכי השמוש במיינדפולנס לטובת הטיפול

סוגי שימוש בקשב:

כשם שהרגלי תשומת הלב שלנו גורמים לנו להתנתק מפרטים רבים בחיינו, הקשב מאפשר לנו לעשות את ההיפך.באמצעותו נוכל להבחין ברבים מן הפרטים שבדרך כלל התודעה שלנו היתה בוחרת להתעלם מהם. מודעות קשובה היא מעין מרחב עבודה, מקום בתודעה שבו אנו יכולים לצפות בהתניות הרגשיות שלנו ולהתמודד עמן.

ההתבוננות בהרגלינו הרגשיים באמצעות הקשב מאפשרת לנו בסופו של דבר להיות פחות מוגבלים על ידם ולהתנתק מתפיסת החיים המעוותת שלהם. בהדרגה,כשמאבדים הדפוסים הללו מכוחם,אנו מתחילים לראות דברים בצורה מאוזנת יותר ומגיבים באופן גמיש יותר במקום באופן האוטומטי אליו התרגלנו. ברגעי דכדוך ומצוקה,במקום לראותם באור שלילי,אם נגיע אליהם מתוך קשב, נוכל לראות את האפשרויות לשינוי הטמונות בהם. לחילופין, נוכל להשתמש בקשב ליצירת קשר עם רגשות אשר עד כה נהגנו להתעלם מהם,או בכדי להזדהות יותר עם אדם אחר.

רדאר קשוב-זיהוי הרגלים רגשיים שליליים ברגע שהם נכנסים לפעולה ולפני שהם מתחילים להשתלט עלינו. ככל שהמודעות חזקה יותר , נוכל להבחין במתקפה של רגשות שליליים ברגע שהיא מתחילה. היכולת להבחין ברגע הזה,מעניקה לנו יותר אפשרות בחירה .אם נגיב לרגע הזה מתוך קשב, נוכל אולי לבחור בדרך תגובה חלופית והן לא יכתיבו את התנהגותנו כפי שהיה עד כה.

מודעות קשובה->האטת קצב המחשבות-> בהירות רבה יותר למה שמתרחש->נחוש רגשות באופן מלא ומודע ונניח להן לחלוף.

הקשב מגביר יכולותינו לשמוע לחישת מחשבות ורגשות חבויים ומסייע בזיהוי מחשבות אוטומטיות. המחשבות האוטומטיות מתבררות כשבריריות ביותר כאשר אנו חושפים אותן לאורה של המודעות הבהירה ומביאים נגדן הוכחות לקריאה הפוכה של המציאות.

קשב מתמשך – בשימוש בקשב נוכל להתרגל לעקוב אחר הדפוסים הרגשיים  שלנו, כך נוכל לזהות קו של מחשבות אסוציאטיביות ואולי אף את המחשבה הראשונה, הרגע הראשון שהחל את הדפוס השלילי כולו ואז השתלט על כל ההוויה שלנו.

שינוי הרגלים- לכל מערכת של מחשבות ורגשות שליליים(סכמה) יש דרכי חשיבה, רגשות או פעולות הסותרות את ההרגלים הלא סתגלניים . העקרון הבסיסי הוא: לכל רגש מכאיב יש רגש חיובי תואם שיכול לתפוס את מקומו. באמצעות חקירה קשובה נוכל להשתחרר מאחיזתם של ההרגלים השליליים ולהחליפם בחיוביים.

התבוננות נבונה- דרך הקשב יכול להיווצר הרהור נוסף או עמוק יותר בדברים, תובנה חדשה שפתאום מכה בנו, ויכולה לחולל שינוי משמעותי במצבנו הרגשי.

 בזמן של קשב אנו חווים רגש באופן מלא  עוצמתי ומודע אך הרעיון הוא להכנס לחוויה של מודעות מבלי לעסוק בתוכן של אותה מודעות. לדוגמא אם אנו כועסים נהיה מודעים לכעס אך לא ניכנס לפרטים הקטנים והסיבות לכעס.

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>