על הכבדת לב פרעה – זוית אחרת

שוב פסח. ושוב אני מועסק במשפט ""וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'."

בשנה האחרונה אני לומד עם קבוצת אנשים חביבה בתוכנית הנקראת "שבר ותיקון". התוכנית מנסה לחבר את עולם הריפוי ועולם היהדות.

השהות עם חברי בקבוצה מעורר את הצורך לשתף במחשבותי אני על הבטים מסויימים בתנך.

כאדם, אני מוצא עצמי כעוס על נוקשות. אחד ממטופלי סיפר לי לאחרונה על ארוע "איפה תהיו בסדר" שבו דמות אחת במשפחה מתעקשת על מיקום מסויים ומונעת איחוד מתבקש של כל בני המשפחה. מצאתי את עצמי רותח על דמות זו.

כמטפל אני סבור כי מטרת הטיפול הנה לעיתים קרובות לאפשר גמישות. להקטין את האוטומטיות של המנגנונים הנפשים. או כפי שיורם יובל אומר לעיתים – להגדיל את דרגות החופש של האדם. ויקטור פרנקל, הפסיכיאטר היהודי שחלק מכתביו מבוסס על מה שעבר בשואה כותב "

"Between stimulus and response there is a space. In that space is our power to choose our response. In our response lies our growth and our freedom"

אני אוהב את המשפט הזה כי הוא מחבר באחת חשיבה מדעית-התנהגותית יחד עם גישה הומניסטית המאינה גם בחופש הבחירה.

העניין שלי בגמישות גדל עוד יותר כאזר אני עוסק בידע הנצבר בתחום הפסיכופיזיולוגיה. בעבר חשבנו שמטרתנו כמטפלים היא להוריד את תגובות הלחץ המתבטאות בעוררות יתר של במערכת הסימפטטית. כך למשל אימון קלאסי בטכניקות רגיעה ובביופידבק הוא להוריד את מתח השרירים או את קצב הלב. במהלך השנים למדנו כי טיפול טוב מיועד דווקא לאפשר גמישות כלומר העלאה והורדה של של מדדים פיזיולוגים. כך למשל טיפול ביופידבק בראשית שנות השמונים כאשר התחלתי לעסוק בתחום התמקד בהורדת קצב הלב – בעוד שהיום אנו שוקדים ליצור עליות וירידות הרמוניןת בקצב הלב (ראה מאמרים בתחום ה HRV ).

אבל הבה נחזור לפרעה "שלנו" הרבה חכמים ניסו להבין פסוק זה: חלקם מנסה להבין את "הלוגיקה של הקדוש ברוך-הוא" מה הטעם להעניש מישהו אם "ליבו הוכבד" ואין לו בחירה חופשית. אני אישית מועסק גם בפסיכולוגיה של פרעה.  "מה הסיפור" שלו? מדוע הוא כ"כ מתעקש?. אני מנסה להבין דרכו אנשים אחרים מטופלים וקרובים לי הבוחרים (?) בלסגור את ליבם. בתוכנית שהזכרתי – שבר ותיקון למדנו כי הקדוש ברוך הוא מאופיין גם במידת הרחמים אך גם במידת הדין. היתכן שקשה לי להבין חלק מהאנשים שבוחרים במידת הדין?

הבוקר ברכיבתי על האופניים אחרי חזרתי מהבריכה, המשכתי להקשות על הקדוש ברוך הוא ועל פרעה… ושוב שאלתי בכאב 'למה'? למה להתעקש למה הנוקשות? ופתאום צצה לי מחשבה – חדשה לי וזרה לי כאחת. יתכן שצריך להזיז את המצלמה מפרעה ולכוון אותה למקום אחר אל זה העומד מול פרעה. יתכן שאם עם ישראל היה בוחר בעצמו -בשלבים קודמים יותר -לצאת מעבדות לחרות – לא היה צריך לעבור את כל הסאגה הזו. היתכן שהמטרה איננה הגמישות של פרעה אלא הגמישות של העומד מול פרעה.

באתר של קולות (תוכנית האם של שבר ותיקון)  כתב שלמה פוקס: נאמר "כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים', האם הכוונה בחוזק כנגד המצרים או שהכוונה בחוזק נגדנו, לא רצינו לצאת, העדפנו להישאר במצרים ובחוזק הוציאו אותנו, כלומר בכפיה, ללא בחירה חופשית ?!

במילים אחרות כשאתה עומד מול נוקשות שאל עצמך אולי אלוהים אינו מועסק בלהכביד את לב פרעה כי הוא מתעניין בפרעה – הוא אולי דווקא מתעניין בך. אולי עלייך לחפש אצלך את הגמישות עליה התמרמת כשלא הבנת את פרעה ואת הקדוש ברוך הוא שהכביד את לב פרעה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>