על Leslie Greenberg – כמה מחשבות בעקבות סדנה עימו וראיון מצולם

לפני כחודש השתתפתי בסדנה עם לסלי גרינברג. מטרת בלוג קצר זה אינה לסכם את השיטה של לסלי Emotion Focused Therapy   אלא רק לשתף בכמה אסוציאציות אישיות הקשורות באיש בשיטה ובסדנה.

נתחיל באיש. תמיד שאני נרשם לסדנה עם מטפל כלשהו אני מוצא את עצמי סקרן לא רק לשיטה אלא גם למרצה. אני מנסה להבין איך אדם זה ניווט את עצמו בתוך עולם הפסיכותרפיה, עד כמה הוא פתוח לשיטות אחרות. אני מחפש את השלוב המיוחד של  בטחון-המטפל -בדרכו יחד עם ספקנות-בריאה-והכרחית. אולי אני עדיין מחפש את המטפל (אב?) האולטימטיבי. לצערי הרבה מאנשי המקצוע שאל הרצאתם/סדנתם אני הולך נופלים בד"כ במבחן זה שלי. לסלי עבר מבחן זה בהצלחה. יש בו שלוב מוצלח, לדעתי של חלק מכיל, חלק סקרן, וחלק שמרגיש צורך להבין את החוויה האידיוסינקראטית של המטופל.  . לאחר צפייה בכמה הקלטות וידיאו של טיפולים שלו אני מועסק בהבעה מיוחדת שהוא עוטה כעת שהוא מאזין למטופל: מצחו מתקמט כאילו בדאגה מסויימת וגם עיניו מתייצבות בעמדה מיוחדת "כאילו הוא מנסה להכנס עם עיניו לנפשו של הזולת ולהבין אותה משם"

 עכשיו כמה מילים על ההתרשמות מהשיטה: גרינברג שייך לאסכולה ההומניסטית בפסיכולוגיה – אסכולה שממעטים לדבר עליה במאה זו. אני הגעתי לפסיכולוגיה קלינית בשל אסכולה זו. הייתי אז  מדריך נוער בשומר הצעיר ו"ההנהגה הראשית" (כן כך קראו לזה אז) רצתה שהמדריכים יתנסו ב"דינמיקה קבוצתית" –כך התוודעתי לקארל רוג'רס ולפסיכותרפיה הומניסטית. עם התנסות זו אני מגיע לאוניברסיטה עם תקווה ללמוד להיות מטפל מוכוון קליינט). והנה האוניברסיטה אינה מספקת כלל וכלל התנסויות כאלו ואני נחשף לשעורי "למידה והתניות" לחולדות ולמבוכים (והאמת גם זה "תפס אותי" – ומכאן העניין שלי בביופידבק). אני אומנם לא ויתרתי כל כך מהר ולמדתי וטופלתי על ד"ר אברהם בנימין (מחבר הראיון המסייע) שהיה מייצג נאמן של האסכולה ההומניסטית- אך המחנות המרכזים של עולם הפסיכותרפיה הדינמי מחד והקוגניטיבי התנהגותי מאידך כבר נערכו לקרבות בינהם ובתווך "נמחצה" לה הגישה ההומניסטית. היתה זו לכן חוויה משמחת לחזור ולהפגש עם גישה זו כמעט אחרי דור.

ואכן לסלי הוא הומניסט אמיתי  וגם הגישה מכילה אמונה שמגע עם הרגש האמיתי הוא בונה ומחזק. אחרי הסדנה חשבתי כי לעיתים קרובות אנחנו נוטים לחזק את המטופל עוד לפני שהעז לחוות עד הסוף את הרגש הקשה אותו הוא חווה.

בכלל דומני שיותר ויותר גישות פסיכולוגיות עדכניות רואות את החשיבות של הימנעות מלהרגיש כמקור מרכזי לפסיכופתולוגיה. ברלו למשל מפתח כעת פרוטוקול להפרעות רגשיות המבוסס על Prevention of Emotional Avoidance:

"Evidence now points to a key concept in understanding emotional disorders, attempts to down-regulate or avoid unexpected, excessive emotions leading to the development of increasingly intense emotional experiences—a process that is central to depression, anger, and excitement (mania), in addition to fear"….."To combat the problems associated withemotional avoidance, the therapist introduces the concept of “emotional awareness training” to assist the patient in preventing the emotional avoidance strategies he/she uses regularly. Emotional awareness training comprises several components, which include staying in the present moment, relinquishing behavioral avoidance strategies and safety signals, and fully engaging with emotions as they come and go. This requires some practice for the patient, and an in-session emotion provocation and practice of emotional awareness is often helpful"Allen, McHugh and Barlow Emotional Disorders: A Unified Protocol H. Barlow (Ed.), Clinical handbook of psychological disorders: A step-by-step treatment manual (pp. 216−250)., 4th ed. New York: Guilford Press.

במובן הזה לסלי גרינברג יצר שיטות אקטיביות למגע עם הרגש, שיטות שתיאורטיקנים עדכנים בתחום ה CBT לומדים מהם ומשתמשים בהם (ראה למשל את השמוש שעושה Jeffry Young בשיטות חוויתיות)

 

הראיון המצולם כאן (תודה לד"ר אודי אורן על העזרה) – מהווה המשך לסדרה של ראיונות שאני עושה עם מטפלים (ראה למשל ראיון עם קריסטין פדסקי, ועם Patricia Resick לצערי האיכות של הקול בראיון היא נמוכה למדי – מציע להתאזר בסבלנות – עם הזמן ניתן לשמוע את הראיון באורח ברור יותר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>