ארון בק ודיויד קלארק בכנס העולמי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי – מינוי היורש?

הפוסט הנוכחי יביא סרט וידיאו קצר ממפגש בין ארון בק לדיוויד קלארק בכנס העולמי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בבוסטון, יוני 2010.

העניין בסרט זה איננו רק בתכנים – יש כאן הבלטה של העניין של בק בהפרעות פסיכוטיות, טריטוריה נוספת שהוא מתעניין בה אחרי עבודותיו בתחום הדכאון והחרדה. להערכתי יש כאן גם בחירה משמעותית להציג בפני העולם – דווקא את שניהם ביחד. לכאורה אין בכך דבר מיוחד – יתכן שלד"ר בק יותר קל בשלב זה של חיוו להתראיין במקום להכין הרצאה. ברמה נוספת די טבעי ששנים אלו יופיעו יחדיו אחרי שהוציאו רק לאחרונה ספר מקיף על טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעות חרדה. ובכלך זאת אני מציע עוד הסבר – שארון בק בחר בכנס זה את היורש שלו!

אני מודה חשיבה זו איננה בדיוק חשיבה קוגניטיבית התנהגותית… לכאורה עיסוק זה ביורש מאפיין יותר את העולם הפסיכואנליטי:  שאלת יורשו של פרויד העסיקה את זיגמונד עצמו  ממכתבי פרויד ויונג ניתן להסיק כי פרויד חיפש  יורש צייתן וממשיך דרך לגישה הפסיכואנליטית . דוד בר-גל כותב בהארץ  כי "פרויד היה אז מאוד רגיש לנושא הזדקנותו, ושמח על התחושה שעשוי לצמוח לו יורש צעיר מעלתו הנוספת של יונג היתה שהוא לא היה יהודי,… וכך היה יכול לסייע להפריך את הדימוי של הפסיכואנליזה כמדע יהודי"

ואכן אין ספק כי לרבים מבאי הכנס בבוסטון היתה תחושה כי אולי זה הכנס האחרון בו יופיע ארון בק באופן כל כך צלול וכ"כ מרשים. משהו בדרך ישיבתו, ובאופן בו דיבר העיד כבר על גילו המתקדם ועל הקושי הפיזי בו הוא נתון (הוא גם הזכיר את חששו כי קולו לא יעמוד לו). כך שהמחשבה כי ד"ר בק עשוי להצביע על דיויד קלארק כיורש איננה בלתי אפשרית.

הדמיון בין בק לפרויד אינו מסתיים כאן. אני מניח שאינני הראשון המצביע על כך שלשניהם מכנה משותף בולט: שניהם הפכו את בנותיהם לממשיכות דרך בולטות. אנה הגיעה לפסיכואנליזה כשאביה החל לטפל בה . לאח"כוהתקבלה ל"חברה הפסיכואנליטית". והחלה  לפתח דרכי טיפול בילדים. עם מחלתו של זיגמונד  היתה אנה פרויד קשורה לטיפול בו . יחד עם תפקידים באגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית, אנה היגרה עם אביה ללונדון בעת מלחמת העולם השנייה והיתה צמודה אליו עד מותו ב 1939.

לגבי ג'ודי בק – בתו של הדמות המרכזית בעולם הקוגניטיבי התנהגותי התמונה נראית פחות ברורה. ברור שהיא נחשבת לאחת המייצגות הנאמנות של אביה, וספרה Cognitive Therapy: Basics and Beyond נחשב לאחד הטקסטבוקים המובילים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. גם היא מלווה את אביה בדרכים שונות כולל גם בהפעלת המכון  Beck Institute for Cognitive Therapy and Research .

עם זאת בשנים האחרונות נראה שהיא מנסה לפתח את דרכה באופן עצמאי יותר והתמקדותה סביב התמודדות עם משקל ודייטה – יכולה להתפס כדרך חדשה ועצמאית שלה.

נחזור למפגש בין ארון בק לדיוויד קלארק, קלארק היה עמית מחקר אצל בק בתחילת שנות התשעים וניתן לחוש בחיבה ובהערכה הרבה השוררת בין שניהם (תקשיבו לסיפור המגבת המשותפת…) עבדתי לאחרונה רבות עם הספר שלהם על הפרעות חרדה – הספר נראה מאוד אינגרטיבי כאילו נכתב ביחד עם הרבה דיונים משותפים(בשונה מספרים בהם נראה כי כותב אחד אחראי על חלק אחד וכותב שני על חלק אחר). כך שנראה לי יותר ויותר כי בק שעבד עם חוקרים רבים בחר בכל זאת בקלארק כממשיך דרכו.

יוכלו הרוצים בכך, להתפלא על הפרושים שאני נותן למפגש של קלארק ובק  אבלדל דומני כי הסיבה שאני מעז להציע את דויד קלרק כיורש, קשורה גם בהתרשמות שלי כי טובי החוקרים והקלינאים בעולם נמצאים היום באצו של קלארק – בריטניה דיויד קלארק עצמו ללא ספק מוביל את הרשימה אבל כדאי לציין גם אנשים כמו סולקובסקיס , ווילס, מרקס ועוד. היה לי את ההזדמנות לעבוד עם חברה בריטית שפתחה תוכנית קוגניטיבית התנהגותית שונות: ב 1997 הוצאנו  לבתי המרקחת של Boots  תוכנה לטיפול בסטרס וחרדה, ובתחילת שנות האלפיים כבשה את מקומה תוכנה לטיפול בדכאון (Beating the blues  ) ויכולתי לראות כמה הממסד הבריטי פתוח להתערבויות קוגניטיביות התנהגותיות בכלל ולתוכניות ממוחשבות בפרט

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>