טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדכאון וחרדה והפרעות אישיות- זיהוי אמונות וסכמות

לתלמידי בית הספר לפסיכותרפיה שלום שלום,

עד כה למדו את הטכניקה של זיהוי המחשבות האוטומטיות ואת הדרכים להקטין את החרדה ואת הדכאון באמצעות שינוי תפיסת המצב. עתה אנו עוברים לשלב מתקדם יותר של הטיפול הקוגניטיבי בו אנו עוסקים בזיהוי האמונות הבסיסיות של המטופל.

סכמות  או אמונות (אומרת טארה בנט גולמן) הם הרגלים רגשים שנרכשו במהלך השנים.

הרגלים אלו פועלים לעיתים קרובות מחוץ לתודעתנו. ולכן איננו מודעים לכך שאנו מופעלים על ידי סכמות אלו.

כאשר אנו נתונים במערכת של פחדים או כעסים הכל נראה מחוץ לשליטתנו. אם נתרחק לאחור נזהה את סממני הסכמה שהפעילה את התגובות האמוציונאליות הללו.

מה מקורן של תפיסות ושל אמונות שורשיות או של סכמות. הקטע הבא לקוח מספרם של גרינברג ופדסקי "לומדים להרגיש טוב" בהוצאת גלילה.

במקרים רבים מאוד אנו רוכשים אותן בילדותנו. התינוק מתחיל להבין את סדרי העולם על ידי ארגון חוויותיו בדפוסים המוכרים לו.

בשנה השנייה והשלישית לחייו הילד מתחיל לפתח שפה ולהשתמש בה לארגון חוויותיו ולמציאת ההיגיון שמאחוריהן. הילד רוכש ידע שמתבסס על ניסיונו, כגון: "כלבים נושכים" או "כלבים הם ידידותיים", וידע זה מכוון את התנהגותו (התרחק מכלב זר או התקרב אליו). ילדים לומדים כללים גם מהאנשים הסובבים אותם ("ילדים גדולים לא בוכים"; "תנורים הם חמים").

הכללים והאמונות שהילד מפתח, אינם בהכרח נכונים (לדוגמה, ילדים וגברים בכל הגילים אכן בוכים), אך לילד הצעיר אין עדיין את היכולת השכלית לחשוב בדרכים גמישות יותר. בעיני הילד, הכללים נראים מוחלטים. ילדה בגיל שלוש עשויה לחשוב: "אסור להכות", ולכעוס על אימה, כי האם הכתה על גבו של אחיה כאשר נחנק מחתיכת מזון. ילד בוגר יותר יכול להבין את ההבדל בין הכאה לשם פגיעה והכאה לשם הצלה

ברוב תחומי החיים אנו מפתחים אמונות וכללים גמישים יותר, ככל שאנו מתבגרים. אנו לומדים להתקרב לכלב שמכשכש בזנבו ולהתרחק מכלב שנוהם. אנו לומדים, שאותה התנהגות יכולה להיות "טובה" או "רעה" בהתאם לנסיבות. אך חלק מהאמונות שרכשנו בילדותנו, נשארות מוחלטות גם בבגרותנו.

אמונות מוחלטות עשויות להישאר עמנו בבגרותנו, אם הן התפתחו מתוך נסיבות טראומטיות מאוד או אם ניסיון חיים מוקדם, מתמשך ועקבי, שכנע אותנו באמיתותן

מאחר שאמונות שורשיות עוזרות לנו לעשות סדר הגיוני בעולמנו בגיל כה צעיר, ייתכן, שלעולם לא נעלה בדעתנו לבדוק אם הן הדרכים היעילות ביותר להבנת חוויותינו בבגרותנו.

במקום זאת, בבגרותנו אנו פועלים, חושבים ומרגישים, כאילו האמונות האלה עדיין נכונות במאה אחוז.

גם בעולם הדינמי נמצא את הדיבור על Organizing Principals – להלן כמה מילים המייצגות את תפיסתו של סטולורו בעניין

“Organizing principles” are what Stolorow et al call their affective schema, which constantly organize experiences:

“The organization of the child’s experience is a property of the child-caretaker system of mutual interaction, and recurring patterns of intersubjective transaction within a developmental system give rise to principles that unconsciously organize subsequent experiences.”

Stolorow prefers ‘organizing principles’ to ‘transference’ and transference as an expression of the unconscious organizing principles

Transference is an organizing activity, inherently contextual and inherently intersubjective.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>