השוואה בין שיטות שונות של טיפול קצר מועד

אף שרוב החומר שנלמד יהיה מבוסס על הטיפול קצר המועד על פי מאן, בכל זאת נסקור ראשית את השיטות השונות המרכזיות. החל בסיפנאוס המשך במלאן, לאח"כ דאבנלו ולבסוף ג'יימס מאן.

את כל אחת מהשיטות נסקור על פי הקריטריונים הבאים: משך הטיפול, מוקד הטיפול, טכניקות ותהליך הטיפול הפסיכולוגי, ובחירת המטופלים.

הטבלה מבוססת על וינוקור, מ., דסבג, ח. "פסיכותרפיה דינאמית קצרת-מועד לפי הגישה הפסיכודינאמית:  טכניקות".

סיפנאוס

(1972, 1979)

בוסטון

מאלאן

(1963, 1976)

לונדון

דאבאנלו

(1978, 1980)

מונטריאול

ג'יימס מאן

(1973, 1983)

בוסטון

משך הטיפול לא נקבע מראש, מוגדר כמספר חודשים. הטיפול אורך בממוצע כ- 15 שעות. הוא איננו מרחיב את הדיבור על השפעת מימד הזמן בפני עצמו. לא נקבע מראש. בתחילה ארך עד 40 שעות, בהמשך התקצר ל- 30 ואף 20 שעות סיום הטיפול לא נקבע מראש. בד"כ נמשך פחות מ- 10 שעות, לפעמים גם פגישה בודדת אחת. עד ל- 50 שעות 12 שעות בדיוק, כחלק מהסכם טיפולי שנקבע בברור מראש
מוקד הטיפול הוא מאבק למען ברית טיפולית, על אף רמת החרדה הגבוהה. נושא מועדף הוא האדיפאלי:  תחרות, הצלחה, כשלון, בטחון עצמי, ביטוי עצמי. אין המטופל שותף למוקד הדינאמי בתחילת הטיפול. הוא מגיע להסכמה עם המטופל על תחום העבודה, במונחים של תלונה עיקרית מוגדרת ותחומה. הוא מעניק חשיבות ליכולת של המטופל לבחור בתחום של קונפליקט פסיכולוגי ולא בסימפטום שיטחי או בקושי בינאישי. מוגדר מראש ע"י המטפל אך אינו מנוסח באופן ישיר למטופל. אם כי, במהלך טיפול קצר טוב המטופל צפוי לגלות בהדרגה מודעות רבה יותר לנושא מרכזי בחייו. עובד בעיקר עם מוקד אדיפאלי אך גם עם מוקד של אובדן (עיבוד אבל בלתי פתור מהעבר הרחוק או הקרוב) לא קיים מעבר לחשיפת הרגשות הנסתרים, מהר ככל שניתן. עוסק במגוון נושאים: אדיפאליים, אובדן, סימפטומים של אובססיות וקומפולסיות, דפוסים אישיותיים. הפרידה אינה נושא חשוב במיוחד. המוקד מתייחס לדפוס האישיותי החוזר כמו – לסגנון נטול תקיפות או סגנון בינאישי מזוכיסטי. הסוגיה המרכזית, מנוסחת ע"י המטפל במונחים של רגש, זמן דימוי עצמי של המטופל ומוצגת לו בראשית הטיפול. מדובר  ב"כאב כרוני" ששב ועולה הפוגע בדימוי העצמי גרם ליאוש בעבר וצובע את העתיד בחוסר תקווה. זאת בשונה ממוקד, שיש בו יותר אלמנט של אבחנה. סימפטומים, יחסים עם אחרים, קונפליקטים או הגנות לעולם לא יהוו חלק מהסוגיה המרכזית
טכניקות ותהליך הטיפול מבוסס על שיתוף פעולה, המטופל נחשף לעימותים ופרושים מתגרים מאד ואין לו ברירה או לשת"פ או לפרוש מהטיפול. מושם דגש רב על חשיפת רגשות, מחשבות ודמיונות חבויים באמצעות פרושים של החרדות וההגנות וקישור בין המצב הנוכחי העבר וההעברה. המטפל פעיל בתוך תחום המוקד. טכניקות פרשניות בעיקר של ההעברה. המטפל מחפש באופן פעיל רגשות ומחשבות מוסתרים ומצביע על ההגנות אותן מפעיל המטופל כנגד ההכרה בהם. משלב כמה מהטכניקות הנ"ל. המטפל פעיל ומבצע מספר פרושי-נסיון מוקדמים. מהרגע הראשון, עוד לפני קבלת האנמנזה, המטופל מותקף בפרושים על ההגנות שלו (הערפול, ההמנעות, הפאסיביות). בד"כ המטופלים מגיבים בכעס וייאוש. נעשה פרוש של: 1. ההגנה,  2. הכעס והחרדה,  3. הדחף או הרגש הנסתר. כל אלה מעובדים בהקשר רגשות המטופל כלפי:  1. המטפל (העברה),  2. דמויות מפתח מעברו (אב, אם),  3. דמויות מחוץ לטיפול. רגשות שכפי הנראה לא בוטאו בעבר מדגיש את חשיבות התמיכה והאמפטיה ככלי טיפולי בו המטפל מסוגל לחוש מה פרוש הדבר לחוות את מה שהמטופל חווה ומסוגל להעביר למטופל את התחושה שהוא (המטפל) מבין אותו (את המטופל). האווירה היא אמפאטית בתוך מבנה טיפולי נוקשה; הסוגיה המרכזית שמוצגת כבר בתחילת הטיפול משמשת בסיס להעברה שמתפתחת. הגבלת הזמן, מעוררת באופן חד את הסבל האוניברסאלי הנחווה בפרידה.
בחירת המטופלים בעלי מוטיבציה גבוהה, אגו חזק, תלונה מוגדרת, בעלי מודעות פסיכולוגית ויכולת לעבור שינויים מהירים בהשפעת פרושים נוקבים על הטרנספרנס האדיפאלי, כאלה שיש להם מערכת יחסים בין-אישית אחת לפחות, על בסיס של הדדיות.

פחות זקוקים לעיבוד פרידה, יחסית למטופליו של מאן.

בתחילה נבחרו כאלה שהפתולוגיה אצלם הופיעה לאחרונה ולא העמיקה עדיין את שורשיה.  בהמשך, טופלו גם כאלה בעלי נוירוזה ממושכת. נקבע עפ"י יכולתו של המטופל להגיב בצורה פרודוקטיבית לפרושי הנסיון. בעלי בעיות חוזרות ונשנות בלימודים, בעבודה או באהבה, או מאפיינים אחרים בעלי דפוס חזרתי נבחרים בקריטריונים הדומים לאלה של סיפנאוס, אם כי פחות קפדניים מאפשרים גם קבלת מטופלים בעלי בעיות אישיות, בעיות גדילה ותגובות לאובדן

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>