להתבייש מרחוק וביחד – על האפשרות לטפל בבישנות וחרדה חברתית באמצעות קבוצות וידאו בסקייפ וגוגל פלוס

להתבייש מרחוק וביחד – על האפשרות לטפל בבישנות וחרדה חברתית באמצעות קבוצות וידאו בסקייפ וגוגל פלוס

ביישנות, כתופעה אנושית, וחרדה חברתית כהפרעה פסיכולוגית מהוים קושי ותסכול לרבים. מקובל להעריך את שכיחות התופעה ביותר משבעה אחוז מהאוכלוסיה.

חרדה חברתית מאופיינת על ידי פחד מהערכה שלילית בסיטואציות חברתיות. אנשים הסובלים מההפרעה חוששים פן הם יוערכו באופן שלילי או כי הם יתנהגו באופן משפיל או מביך באותן סיטואציות חברתיות. חשיפה לסיטואציות חברתיות מובילה לפאניקה או לחרדה מוגברת ולכן יש לסובלים מההפרעה יש נטייה להימנע ממצבים אלו. חרדה חברתית לרוב מובילה להימנעות מסיטואציות כגון דיבור בפומבי, אירועים חברתיים, אכילה או שתייה בציבור, שיחות טלפוניות, היכרות עם אנשים חדשים וכדומה.

טיפול בחרדה חברתית

תיאוריות התנהגותיות גורסות כי ההימנעות משמרת ומחזקת את הפחד המלווה בהפרעת החרדה החברתית, היות והסובלים מההפרעה מונעים להימנע מה'עונש' העשויים להינתן על ידי אחרים בסביבתם. אותו 'עונש' – הציפיה לדחייה, השפלה ובידוד – למעשה לעולם לא יופרך, כל עוד קיימת ההימנעות.
חשיפה הדרגתית נתפסה כשיטת הטיפול היעילה במשך שנים רבות. החשיפה כוללת התמודדות עם סיטואציות מהם נמנע האדם, באופן הדרגתי, עד שתתרחש הביטואציה לסיטואציות אלו (Veale, 2003).

עם זאת, בשני העשורים האחרונים, החלה להשתרש התפיסה לפיה הטיפול הקבוצתי הוא המתאים לטיפול באוכלוסייה זו, זאת היות והוא מערב הן מימדים של חשיפה – השתתפות בסיטואציות חברתיות והן אפשרות להזדהות עם קבוצת השווים, אנשים הנתפסים בקרב הסובלים מההפרעה כמאיימים יותר, זאת מערב לאפשרות להזדהות עם אנשים נוספים הסובלים מאותה הפרעה.

אף כי גם הוכח כבר כי ביישנות מרכיב מולד ברור (ראה עבודותיו של kagan על קצב לב של עוברים המתפתחים לבוגרים ביישנים) – ברור היום כי הטיפול בחרדה חברתית היעיל ביותר הנו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הרכיב של חשיפה לסיטואציות בין אישיות בטיפול כזה הוא כנראה גורם שינוי מרכזי המסביר את הצלחות הטיפול מסוג זה. לא מפתיע לכן כי התערבויות קבוצתיות מהוות שיטה מאוד יעילה לחשיפה. בגהה למשל מתקיימת כבר שנים קבוצה לטיפול בחרדה חברתית המנוהלת על ידי  ד"ר צופי מרום .

וידאו מהרצאה של ד"ר רולניק על הפרעת חרדה חברתית

 

האפשרות לשמוש בקבוצה וירטואלית בה המטופלים רואים ושומעים אחד את השני

הבעיה, כמובן, היא שאנשים הסובלים מחרדה חברתית ימנעו ככלהאפשר מלהשתתף בקבוצות ממין זה. שהרי זהו בדיוק הדבר ממנו הם חוששים ביותר. ולכן מספר המשתתפים בקבוצות כאלו הוא עדיין מאוד זעום בהשוואה לשכיחות של ההפרעה באוכלוסיה.

קבוצות באינטרנט

האינטרנט מהווה כר משיכה בולט לביישנים למינהם. לא מעט נכתב על פורומים וקבוצות דיון הקשורים בהפרעות פסיכולוגיות שונות. עזי ברק סוקר נושא זה במאמר מקיף: " קבוצות (וקהילות וירטואליות) רבות מתקיימות בסייברספייס ובהן דינאמיקה רבה המתאפיינת במספר גורמים ותהליכים ייחודיים, כמו גם בתהליכים קבוצתיים מסורתיים. קבוצות המתקיימות ברשת כוללת קבוצות לתמיכה נפשית-רגשית (עם או בלי מנחה מקצועי) במגוון רחב מאד של נושאים, קבוצות טיפול הפועלות על-פי גישות וטכניקות שונות,.."

ההבנה כי קבוצות באינטרנט מתנהלות על פי עקרונות  דינמיקה של קבוצות "בעולם האמיתי" נסקרה לעומק בעבודת הדוקטורט של חיים ויינברג.

אולם דומה שהדעת לא ניתנה דייה על קבוצות מבוססות וידאו. גוגל פלוס או סקייפ . שתי אפליקציות אלו מאפשרות שיחות וידאו קבוצתיות. אלא שגוגל מאפשרות זאת כעת בחינם עם כמה שיפורים בולטים  כמו למשל היכולת להראות את האדם המדבר באופן בולט יותר,

שרות ה HANGOUT מאפשר תהליך חשיפה הדרגתי שתחילתו בקבוצת תמיכה מבוססת צאט וסופו בקבוצה "אמיתית" פנים לפנים של

להלן שלבים טכנים אפשרים בתהליך:

  • שלב א' רישום לקבוצה – עצם  אקט הההצטרפות לקבוצה, אינו קל למטופלים אלו
  • שלב ב' התחלה של הצגה עצמית בהתכתבות.
  • שלב ג' כולל מעבר לשיחת אודיו עם חברי הקבוצה
  • שלב ד' יהווה הגעה לשיחת אודיו ווידאו מלאים עם כל חברי הקבוצה.

כמובן שמבחינה תוכנית אפשר להשתמש כאן בתהליכים ונושאים המכוסים בכל קבוצה העוסקת בחרדה חברתית

כפי שכתבנו בפוסט קודם על קבוצות גוגל פלוס . שיטה זו מאפשרת שכל חברי הקבוצה חראו – בו זמנית סרט וידאו או מצגת – מה שיכול לסייע מאוד בשלב הפסיכואדיוקיישן.

בקליניקה שלי אנו משתמשים בקבוצות גוגל פלוס לשיחות וידאו זה תקופה ואנו מתרשמים שזהו כלי יעיל לעבודה קבוצתית

 

 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>